• צו הגנה וצו מניעת הטרדה מאיימת

צו מניעת הטרדה מאיימת: לפי החוק, הטרדה יכולה להיחשב לכל אחד מהמעשים הבאים: בילוש, מארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת, באיומים על פגיעה בו, ביצירת קשר עמו בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, בחופש התנועה שלו וכיו"ב. מדובר בצו אשר יש להגיש בקשה לבית המשפט ומתקיים בו דיון במעמד הצדדים תוך 7 ימים, כאשר בית המשפט רשאי להורות לצד המטריד שלא להטריד את הנפגע בכל דרך תוך איסור יצירת קשר, איסור בילוש ומעקב, איסור הקלטה, הרחקה ממקום המגורים או העבודה של הנפגע ואף למנוע מהמטריד שלא לשאת נשק שניתן לו על ידי כוחות הביטחון או על ידי רשויות המדינה. תוקף הצו לא יעלה על 6 חודשים. 

צו הגנה: בית משפט או בית דין דתי יכול להוציא צו הגנה במקרים של אלימות או חשש לאלימות במשפחה. מדובר בצו אשר יש להגיש בקשה לבית המשפט או לבית דין דתי כאשר מתקיים בו דיון במעמד הצדדים. בית המשפט או בית הדין הדתי רשאים להורות על הרחקתו של הפוגע מדירת מגוריו של הנפגע, אף אם הצדדים מתגוררים ביחד, איסור יצירת קשר, איסור נשיאת נשק שניתן כחוק על ידי כוחות הביטחון או רשויות המדינה, ואף מניעת שימוש בנכס ששייך לבן משפחה. תוקף הצו הינו למשך 3 חודשים כאשר בית המשפט או בית הדין הדתי יכולים להאריך את תוקפו עד 6 חודשים ואף לתקופה של שנה במקרים חריגים.

• הגשת תלונה למשטרה

באם אחד מבני הזוג חווה אירועים אלימים בתוך התא המשפחתי היודעים בשם "אלימות במשפחה", כאשר תדירות האירועים יכולה לנוע בין אירוע בודד לבין התנהלות אלימה לאורך תקופה. אלימות במשפחה אינה מוגבלת רק לאירועים פיזיים אלימים, אלא גם לאלימות מילולית מסוג איומים למשל או התנהגות אלימה המופנית לילדים הקטינים או לרכוש המשותף של הצדדים, כגון: שבירת חפצים. רבים מבני הזוג אותם אני פוגש ומספרים על אירוע אלים שחוו, מתארים את האירוע כחד פעמי או אירוע שהתרחש פעמים אחדות וכי בן או בת הזוג מתוארים כאנשים לא אלימים, וכאן טמונה הטעות הגדולה ותפיסת המציאות המוטעית של צדדים אשר חוו אלימות. אירוע אלים שהתרחש פעם אחת, יחזור ויתרחש שוב בסבירות גבוהה ביותר. על מנת להגיש תלונה למשטרת ישראל שבסופה היחידה החוקרת אכן תחקור ותגיע לחקר האמת, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שפקמן אשר מתמחה באלימות במשפחה.

• שינוי עילת סגירת תיק

כאמור לעיל, חלק מתיקי החקירה בגין אלימות במשפחה נסגרים לאחר עיון של יחידת התביעות בשל עילות של: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור, נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה וחוסר אשמה. מלבד עילת סגירה של חוסר אשמה, בעת הנפקת רישום פלילי ומשטרתי, יופיע רישום של תיק סגור ועילת הסגירה. לעו"ד שפקמן ניסיון רב בשינוי עילת סגירת התיק באופן שבעת הנפקת רישום משטרתי ופלילי הרישום יהיה נקי וללא כל זכר לאירוע. 

• הגנה כנגד תלונת שווא

למרבית הצער, בשנים האחרונות הגשת תלונות שווא של צדדים המצויים בהליכי גירושין הפכה לצעד שכיח ביותר, בו עושים הצדדים שימוש לשווא על מנת להגיע להישגים ויתרון טקטי בתיק הגירושין. תלונות שווא עלולות להביא להרחקתו של אותו "חשוד בפלילים" אשר לא עשה דבר, מביתו לתקופה ארוכה, במקרים חמורים אף למעצר שווא תוך הגשת כתב אישום בגין אירועים אשר לא התרחשו כלל וכלל. לתלונות שווא יש עוצמה אדירה על הליכי הגירושין ועלולים להשפיע הן על משמורת הילדים, מזונות ואף על גובה חלוקת הרכוש בין הצדדים. לעו"ד שפקמן קיים ניסיון חסר תקדים בייצוג בתיקי אלימות במשפחה, החל מייעוץ בטרם חקירה, ייצוג בהליכי מעצר, ייצוג בערר על החלטות שחרור, וייצוג בבית משפט בכתבי אישום ותיקים פלילים של אלימות במשפחה, תוך מספר זיכויים גבוהה ביותר. מומלץ מאוד כי במידה וזומנת לחקירה לייצור קשר ולהגיע לייעוץ משפטי בטרם חקירה. 

• בגידה

גילוי בגידה ע"י בן או בת הזוג מביאה למצב רגשי מורכב ולא פשוט ולשלל מחשבות והינה בעלת השלכות והשפעה קשה על מערכת היחסים אשר מביאה לשבר קשה מאוד באמון בין הצדדים. לכן, בטרם תתקבל החלטה באם להתגרש, להתעמת עם בן או בת הזוג, לגשת לייעוץ זוגי או האם בכלל לחשוף דבר הידיעה בגין הבגידה על מנת לייצור אסטרטגיה משפטית נכונה להמשך, מומלץ ורצוי להגיע ולהיוועץ עם עו"ד בטרם נקיטת צעד כלשהו.