על מנת לממש את זכותם החוקית להורות, עומדת לזוגות חד מיניים האפשרות לפנות להליך של אימוץ ילד בישראל, שהוא לא הילד הביולוגי של מי מהם (מה שמכונה אימוץ מלא). מדובר על תהליך מורכב, מסובך וממושך, שכולל מגוון של מסלולים ואפשרויות שונות. לכן, ישנה חשיבות רבה לקבל ייעוץ וליווי משפטי של עורך דין המתמחה בתחום דיני משפחה שיש לו ניסיון בטיפול בהליכי אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים. בצורה זו, ניתן להעלות משמעותית את הסיכויים לאישור הבקשה, לייעל ולקצר את משך ההליכים.

חוק אימוץ ילדים, תשמ"א – 1981 קובע את התנאים שצריכים להתקיים כדי לקבל אישור לאמץ. ככלל, על פי לשון החוק האפשרות לאמץ ילדים מיועדת לזוגות שהם גבר ואישה וכך אכן היה עד להתערבותם של הערכאות המשפטיות והיועץ המשפטי לממשלה. 

כך, בפסקי דין שונים שנתקבלו במשך השנים על ידי בית המשפט העליון ובתי המשפט לענייני משפחה, נקבע כי בהתאם לעיקרון של טובת הילד, יש לאפשר גם לזוגות חד מיניים להיות מועמדים לאימוץ. לאור זאת, יצאה בשנת 2008 הנחיה רשמית של היועץ המשפטי לממשלה בעניין, לפיה במקרים מסוימים בהם חלות נסיבות מיוחדות של טובת הילד המאומץ, ישנה אפשרות לאשר גם בקשות לאימוץ שמגישים זוגות חד מיניים ולא לפסול אותן מסיבה זו בלבד. עם זאת, כל בקשה תבחן לגופה לפי מגוון שיקולים רלבנטיים וההכרעה הסופית בה תתקבל על ידי גורמי המקצוע השונים, לפי טובתו של הילד. 

חשוב לציין, כי בפועל למרות שזוגות חד מיניים רשאים לאמץ ילדים בישראל מבחינה משפטית, זהו הליך מאוד לא פשוט והזוגות נתקלים בלא מעט קשיים בירוקרטיים ומכשולים במהלך הדרך. כך, השלבים העיקריים של התהליך כוללים מילוי טופס שאלון מקיף, המצאת מסמכים רשמיים שונים כגון תעודת נישואין, תמונות עדכניות, אישורים על הכנסות כספיות, רישום לתהליך בשירות למען הילד, קיום פגישות עם עובדת סוציאלית, עריכת אבחונים פסיכולוגיים, ביקורי בית של אנשי מקצוע, הכנה קבוצתית וכדומה.

מורכבות הליך האימוץ בישראל עבור זוגות חד מיניים מביא רבים מהם לפנות לאימוץ ילדים במדינות זרות. תהליך האימוץ בחו"ל מורכב בעיקרו משני שלבים מרכזיים – הראשון, השלמת הליך האימוץ החוקי על ידי בני הזוג במדינה המיועדת, לפי הכללים הנהוגים בה. בשלב השני, עם תום ההליך האימוץ ואישורו באותה מדינה, צריכים בני הזוג להירשם במשרד הפנים בישראל כהורים מאמצים של הילד. לשם כך, עליהם להמציא לנציגי משרד הפנים את כל האישורים המתאימים וההוכחות הדרושות. חשוב לציין, כי הרישום לא כרוך בפנייה לערכאות משפטיות ולא ניתן לסרב לרשום את הזוגות כהורים בשל היותם חד מיניים. 

במדינת ישראל, הליך הפונדקאות מוסדר בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו – 1996. לפי החוק, הזכאות לערוך הסכם פונדקאות שמורה רק לגבר ואישה שהם בני זוג או לנשים שאין להן בן זוג ואינן יכולות מסיבות רפואיות – בריאותיות להרות. וזאת, רק לאחר קבלת אישור של ועדת האישורים הפועלת מטעם משרד הבריאות בכפוף לתנאי החוק. כלומר, זוגות מאותו מין או גברים יחידניים לא יכולים לפנות להליך של פונדקאות בישראל והם נאלצים לבצע את ההליך המורכב והארוך במדינות אחרות בחו"ל, דבר שכרוך בהשקעה כספית גבוהה מאוד ובקשיים לוגיסטיים ובירוקרטיים שונים. 

הליכי פונדקאות הם מורכבים, רגישים וממושכים מטבעם ומצריכים מההורים או ההורה המיועד להשקיע כספים, זמן ומאמצים רבים ולהפגין אורך רוח וחוסן נפשי. עם זאת, זה הליך מסובך וקשה עוד יותר עבור זוגות בני אותו מין שחייבים לעבור אותו בחו"ל, בשל מגוון סיבות והגבלות. 

כך, את שירותי הפונדקאות יכולים לקבל הזוגות רק במדינות זרות, כגון ארצות הברית, קנדה, הודו או אפריקה ועליהם לבחור את המדינה הכי נכונה ומתאימה עבורם, כאשר לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. 

בנוסף, יש לאתר ולבחור את האם הנושאת – הפונדקאית שתהיה האידיאלית לביצוע ההליך. זוהי משימה כלל לא פשוטה שמצריכה השקעת זמן ומאמצים, במיוחד כשהמועמדות השונות נמצאות בחו"ל וההורים המיועדים בישראל. 

המרחק הגיאוגרפי והעובדה שהפונדקאית גרה בחו"ל גם מקשים מאוד על הזוגות תוך כדי ההליך ומפחיתים את מידת המעורבות שלהם ואת ההיקשרות הרגשית לילוד. 

לאחר סיום תהליך הפונדקאות בחו"ל והולדת הילוד, נדרשים הזוגות לקבל הכרה רשמית מהרשויות בישראל לגבי ההורות החוקית שלהם ולהסדיר את המעמד החוקי של התינוק כדי שיוכלו לשוב עמו ארצה. בניגוד להליך פונדקאות שנעשה בישראל, בו מקבלים ההורה או ההורים המיועדים את צו ההורות מכוח הסכם הפונדקאות עליו חתמו, ביצוע ההליך במדינה זרה, מצריך מהם להגיש תביעה משפטית ולעבור בדיקות גנטיות כדי להוכיח את ההורות באופן חוקי. לשם כך, יש להגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה ולעבור בדיקת רקמות שמוכיחה את הקשר הביולוגי ורק אז בית המשפט מצהיר על ההורות. מאחר ומדובר בהליכים מורכבים שלוקחים זמן רב, ברוב המקרים הזוגות צריכים אחרי הלידה להישאר עם התינוק או התינוקת במשך כחודש באותה מדינה ולהמתין עד אשר יוסדר מעמדו הרשמי בארץ. לאחר מכן הם יקבלו אזרחות ישראלית וניתן לרשום אותם תחת השמות של שני בני הזוג.

העלויות הכספיות הגבוהות הכרוכות בביצוע פונדקאות בחו"ל הן מכשול משמעותי נוסף שעומד בפני זוגות מאותו מין שמעוניינים להקים משפחה בישראל. כך שבפועל זה תהליך שיכולים לאפשר לעצמם בעיקר אנשים בעלי אמצעים.

לפי דיני הירושה החלים במדינת ישראל, לאחר פטירתו של אדם הרכוש והנכסים שהותיר אחריו (הנקראים עיזבון), עוברים ליורשים שלו. אם המנוח ערך בחייו צוואה – העיזבון יועבר ליורשים שכתובים בה וחלוקת הרכוש תתבצע בהתאם לרצונו כפי שמפורט במסגרת הצוואה. מנגד, אם לא קיימת צוואה תקפה, העיזבון יחולק ליורשים על פי דין לפי הסדר שקבוע בחוק הירושה, תשכ"ה – 1965. 

חשוב לציין, הסכם ממון מיועד לזוגות שעומדים להינשא כדת וכדין או שכבר נישאו והוא מחליף למעשה את ההסדרים המפורטים בחוק יחסי ממון בין בני זוג (תשל"ג) – 1973. מנגד, בני זוג ידועים בציבור שבוחרים לא להתחתן ברבנות או זוגות חד מיניים שאינם רשאים להינשא בישראל על פי ההלכה היהודית, עורכים הסכם חיים משותפים שיש לו תוקף משפטי מחייב.  

סעיף 55 לחוק הירושה הקובע את זכות הירושה מתייחס ל"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה…". כלומר, לפי לשון החוק מכיוון שבני זוג חד מיניים לא יכולים להיות איש ואישה, הם למעשה לא זכאים לרשת אחד את השני. וזאת, בשונה מזכותם של זוגות שהם הטרוסקסואלים. למרות זאת, במהלך השנים ניתנו כמה פסקי דין חשובים בהם בית המשפט קבע שהשימוש שעשה המחוקק במונח "איש ואשה" לא התכוון לשלול את זכות הירושה של זוגות חד מיניים והכיר בזכות החוקית של בני זוג מאותו מין לרשת את בן הזוג המנוח, מכוח היותם ידועים בציבור. המשמעות היא שזוגות חד מיניים שמקיימים את תנאי חוק הירושה החלים על ידועים בציבור, עשויים להיות מוכרים בתור היורשים החוקיים של בן/בת הזוג המנוחים.  חשוב לציין, למרות שזוגות חד מיניים עשויים לרשת את בני הזוג שלהם מכוח היותם ידועים בציבור, טרם נתקבלה הלכה מחייבת של בית המשפט העליון בנושא זה. לכן, כיום אין לבני זוג מאותו מין וודאות משפטית שהם יוכלו לרשת את בני זוגם. מסיבה זו, כדאי להם לערוך צוואה וכך להבטיח שלאחר מותם, הרכוש והנכסים שצברו יעברו לבן/בת הזוג.  

כאמור, חלק מבתי המשפט בישראל הכירו במשך הזמן בזכויות ירושה של זוגות חד מיניים כמו זוגות שהם איש ואישה וגם עמדתו הרשמית של היועץ המשפטי לממשלה תומכת בכך. עם זאת, מאחר שלא ניתנה החלטה מחייבת בעניין של בית המשפט העליון, אין מדובר בהלכה משפטית שהיא מחייבת. לכן, טוב יעשו בני זוג מאות מין שחפצים להבטיח את זכות הירושה של בן בת הזוג שלהם, אם יערכו עוד בחייהם צוואה תקפה שתבטיח שהעיזבון שישאירו אחריהם לאחר מותם אכן יועבר לבני זוגם. בדרך זו ניתן להימנע מחוסר הוודאות המשפטית ומהתלות בפסיקת בית המשפט. 

לכן, הדרך היעילה והטובה ביותר להבטיח את זכות הירושה בקרב זוגות חד מיניים היא על ידי עריכת צוואה. כך הם יוכלו להיות בטוחים שרצונם יכובד לאחר מותם ולהבטיח עתיד כלכלי וודאות לבני זוגם. כך גם לא נדרשת פנייה לבית משפט כדי שיכיר בזכות הירושה, דבר שכרוך בחוסר וודאות רבה לגבי התוצאה הסופית ומצריך ניהול הליכים משפטיים מורכבים וארוכים.  

אם אתם מנהלים קשר זוגי ומשק בית משותף עם בן או בת זוג, כדאי שתערכו הסכם משפטי שמסדיר סוגיות חשובות בחיים המשותפים ויכול למנוע סכסוכים במקרה של סיום מערכת היחסים. בין אם בעקבות פרידה, גירושין או פטירה של אחד מבני הזוג. כך, במסגרת הסכם ממון והסכם חיים משותפים יכולים הצדדים לקבוע הוראות מפורשות לגבי זכויות כלכליות, ניהול משק הבית ביום יום, האופן שבו יחולקו ביניהם הנכסים והרכוש המשותף, נושאים שקשורים לילדים המשותפים, איך תתבצע הפרידה וכדומה. זאת, במטרה להימנע מניהול מאבקים משפטיים מורכבים, יקרים וארוכים בהמשך. 

חשוב לציין, הסכם ממון מיועד לזוגות שעומדים להינשא כדת וכדין או שכבר נישאו והוא מחליף למעשה את ההסדרים המפורטים בחוק יחסי ממון בין בני זוג (תשל"ג) – 1973. מנגד, בני זוג ידועים בציבור שבוחרים לא להתחתן ברבנות או זוגות חד מיניים שאינם רשאים להינשא בישראל על פי ההלכה היהודית, עורכים הסכם חיים משותפים שיש לו תוקף משפטי מחייב.  

הסכם חיים משותפים רלבנטי ומומלץ ביותר לזוגות חד מיניים וניתן לכלול בו מגוון רחב של סוגיות חשובות לפי רצונם והסכמתם של שני הצדדים. כך למשל, נהוג לכלול בהסכם הצהרה רשמית על היותם בני זוג מתאריך ספציפי, להגדיר את הרכוש הנפרד ומהו הרכוש המשותף, חלוקת הרכוש המשותף לאחר תום חיי השיתוף, ענייני ירושה, צוואה ומתנות שיקבלו מי מהם במשך החיים יחדיו, אופן ניהול משק הבית בשוטף – מערכת הזכויות והחובות של כל אחד מהם, פתיחת חשבון בנק משותף, תשלום חשבונות ועוד. כמו כן, מומלץ להתייחס בהסכם לנושאים כלכליים ואחרים שקשורים להורות המשותפת. למשל, ענייני מימון וכלכלת הילדים, נושאי חינוך, דת ובריאות, קביעת המשמורת וחלוקת זמני השהות לאחר פירוק התא המשפחתי, מקום המגורים וכדומה. 

בני זוג מאותו מין שחותמים על הסכם חיים משותפים נהנים מיתרונות רבים. העיקריים שבהם – ההסכם מהווה הכרה בזוגיות שלהם ומאפשר להם ליהנות מהטבות, תנאים וזכויות שונות. ההסכם תקף מיד עם חתימת הצדדים עליו ולא מצריך קבלת אישור של בית משפט לענייני משפחה בניגוד להסכם ממון. ההסכם קובע הסכמות ברורות לגבי סוגיות מהותיות הנוגעות לניהול החיים המשותפים, ענייני רכוש, הורות, פרידה ועוד. מדובר על נושאים משמעותיים שהסדרתם עם תחילת הקשר הזוגי יכולה לחסוך בהמשך הוצאות גבוהות, זמן יקר ועוגמת נפש. שימו לב, על מנת לנסח את ההסכם באופן מקצועי, מקיף וטוב, כך שיכלול את כל הסעיפים החשובים, מומלץ לקבל סיוע משפטי של עו"ד מנוסה ומיומן בתחום. אנו מזמינים אתכם לפנות אל עורך דין אורן שפקמן – המתמחה בדיני משפחה ועריכת הסכמים לזוגות חד מיניים.

ידועים בציבור זו הגדרה משפטית שמתייחסת לבני זוג שלא נישאו כדת וכדין אולם הם מנהלים חיי זוגיות יציבים ומשק בית משותף ולכן נחשבים בתור זוג וזכאים לזכויות והטבות שונות. חשוב לציין, כי אין כיום חקיקה בנושא שקובעת איזה זוגות יוכרו כידועים בציבור והסמכות לקבוע את זה מוקנית לבית משפט לענייני משפחה, בהתאם לשיקול דעתו. כלומר, זהו סטטוס שמצריך הוכחה של בני הזוג המבקשים לקבל את ההכרה הרשמית. לכן, כדאי לזוגות אלה לערוך ביניהם הסכם חיים משותפים שיסדיר את מעמדם הזוגי באופן מפורש במקום לקבל את ההכרה בעניין מבתי המשפט. לשם כך, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בדיני משפחה, על מנת להשיג תוצאה מיטבית עבור כל אחד מבני הזוג.

בתי המשפט לענייני משפחה הם אלה שקובעים את ההכרה של זוגות חד מיניים וזוגות אחרים כידועים בציבור והם עושים זאת לפי קריטריונים שונים. כך, על פי הלכות הפסיקה ידועים בציבור הם בני זוג שנמצאים במערכת יחסים זוגית – אינטימית ומנהלים משק בית משותף. מדובר על קיום של קשר זוגי וחיי משפחה המושתתים על מחויבות, נאמנות, חברות, מסירות ורצון הדדי לחיות יחד. כדי לבחון את הניהול המשותף של משק הבית בוחן בית המשפט את התרומה של שני הצדדים לתא המשפחתי, את חלוקת הזכויות והחובות במערכת היחסים, האם היו מגורים משותפים ושיתוף כלכלי בין בני הזוג וכדומה. שימו לב, בפסיקה אין דרישה לתקופת זמן מסוימת של קשר זוגי כך שגם בני זוג החיים יחדיו כמה חודשים בלבד יכולים להיחשב ידועים בציבור. על פי רוב, אם התנאים המהותיים האלה חלים, בית המשפט יכריע כי בני הזוג הם ידועים בציבור. חשוב לציין, כי בנושא ידועים בציבור אין שוני בין זוגות שהם חד מיניים לבין זוגות שהם גבר ואישה ובשני המקרים הם זכאים לקבל את אותן זכויות והטבות שמקבלים זוגות נשואים. 

מבחינה כלכלית בני זוג מאותו מין שמוכרים בתור ידועים בציבור יכולים לקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי ונקודות זיכוי שונות במס הכנסה עבור בן או בת הזוג. זכויותיהם מבחינת ההורות שוות לזוגות נשואים כשמדובר על הולדת ילדים ביולוגיים בדרך הטבעית וגם המעמד של הילדים המשותפים הוא בדיוק כמו של ילדים שנולדו להורים נשואים. 

במהלך החיים המשותפים יש לבני הזוג זכות לקבל מזונות ולאחר סיום מערכת היחסים בכפוף להסכם הקובע זאת מפורשות. לאחר הפרידה, קיימת גם זכות למשמורת ילדים ומזונות ילדים. מבחינת חלוקת הרכוש חלה על זוגות חד מיניים חזקת השיתוף בשונה מזוגות נשואים עליהם חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973.

גירושין אף פעם לא נעימים אבל הם נחלתם של כשלושים אחוזים מהזוגות הישראלים הנשואים, וכמו שזה נראה קו ה-50% לא ממש רחוק. בגירושין בני הזוג נפרדים וכל אחד הולך לדרכו, אבל כידוע אף אחד לא הולך בידיים ריקות.

אם יש ילדים, מגיעים להסדר כלשהוא ולא נהוג לחלק אותם בין בני הזוג, ומעבר לילדים יש את הרכוש, וכל אחד מן הסתם ינסה לקחת איתו כמה שיותר ממנו, ומצד שני, גם כמה שפחות חובות אם ישנם. אם יש הסכם ממון זה יהיה הרבה יותר קל ואם לא, בית המשפט יכריע אם הזוג המתגרש לא יגיעו להסכמות ביניהם.